"הארץ", 15.5.12:

בית המשפט קבע: יהודי יכול להיחשב אזרח רק מכוח חוק השבות

עוזי אורנן ביקש להגדירו כאזרח ישראל מכוח מגוריו בה, אך משרד הפנים סירב וכך גם השופטים. אורנן: קבעו שישראל היא קהילה יהודית ולא מדינת אזרחים

לכתבה של רויטל חובל ב"הארץ"

15.5.12

תודה לעשרות שבאו לרב־שיח בתל־אביב. בקרוב יעלו קטעים ממנו לאינטרנט.

מאמרי דעות
אי הבנת האידיאולוגיה הכנענית בייחוסה לתופעות בנות זמננו / יוסי ברנע

(תגובה למאמרו של דוד אוחנה "ניאו כנעניות" הארץ מיום 18.11.11)

תפיסת ההיסטוריון דוד אוחנה המזהה שיח "ניאו כנעני" בימין ובשמאל שגויה מיסודה. הוא מתעלם ממהות הלאומיות והתרבות הפוליטית בה צידדו הכנענים, לעומת מי שאוחנה רואה כ"ניאו כנענים". אוחנה טוען ש"אופייה היהודי של מדינת ישראל– לפי "הכנענים החדשים", איננו מהווה יותר עקרון מחייב. מה שקובע מעתה הוא הזיקה האזרחית בין התושב למדינתו, בין הסובייקט לריבונות פוליטית". ...

קוד התרבות הפוליטית, או רשמים סובייקטיביים? / יוסי ברנע

גד יאיר, צופן הישראליות, עשרת הדיברות של שנות האלפיים

2011, הוצאת כתר, 207 עמ'

פרופ' גד יאיר, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים כתב ספר קריא משעשע נוקב ומעניין על "עשרת קווי האופי הראשיים של הישראליות" (כריכת הספר), אולם לא הגדיר בו את ה"ישראליות" ומי נכלל בה, אתנית ודתית. מחד ניתן לשער שמדובר ביהודים ישראלים באשר הוא מציין ש"שתי התנועות הגדולות המכוננות את הישראליות– היהדות הגלותית מצד אחד והתנועה הציונית מצד אחר"(עמ' 18). מכאן גם "הטראומה שלנו – המחוללת את החשש העמוק מהשמדה או מכיליון דתי ולאומי – עומדת אפוא בבסיס הדיבר הראשון"(עמ' 17). מחד הוא מביא דברי מרואיינים ש"החברה הישראלית מאוד גזענית כלפי מי שלא יהודי"(עמ' 110), אך גם מביא דברי סתירה לכך במשפט הבא: "בתוכנו אנחנו מקבלים ותומכים והכול, אבל בחוץ אנחנו גזענים, עושים לאחרים חיים מאוד קשים. על אחת כמה וכמה לערבים". מיד במשפט הבא מובאת שוב סתירה: "קשה לישראלים לקבל הימצאות של זרים/שונים בתוכה (החברה). מוזר לישראלים לראות אדם שחור, פיליפינים, עובדים זרים. הם מתייחסים אליהם כאל שווים פחות. הערבים בכלל נתפסים כאויבים שבכל לא מגיע להם להתקיים"(עמ' 110- 111). לעומת זאת, אחד המרואיינים מסביר בדברו על הייחוד באופי הקיבוצי של המדינה–"הייחוד בלהיות ישראלי, לאו דווקא יהודי.."(עמ' 161). ...

הודעות לעיתונות
הודעה לעיתונות מאת עמותת "אני ישראלי"
7.11.11

הצעת "חוק מדינת הלאום של העם היהודי" היא ביטול מגילת העצמאות

משפטי
וידאו
אני ישראלי

הצהרת אני ישראלי

במדינת ישראל שורר משטר של אפליות. אזרחים מקבלים זכויות ונמנעות מהם זכויות על פי היותם יהודים או לא-יהודים, על פי ההתארגנות שלהם בתוך העדה הדתית ועל פי תכונות אחרות כגון מסיבות לידתם והשתייכותם לעדה זו או זו. ואכן משרד הפנים שוקד לשייך כל אזרח לאחת מן העדות הדתיות. חוקים נפרדים הרי כבר נחקקו לגבי המעמד האישי, וכל אזרח – אפילו אם אינו מסכים שהממשלה תחליט שהוא "שייך" לאיזו עדה דתית – חייב לפנות אל מוסדות העדה "שלו" כדי להתחתן או להתגרש. לא זו בלבד. אם אתה משויך לעדה היהודית, למשל, הרי הרבנים (החיים על חשבוננו) יאמרו לך מה לאכול, ישביתו את התחבורה שלך בשבתות ויאסרו עליך או "ירשו" לך להתחתן: אתה הצאן והם הרועים...

מירשם האוכלוסין ותעודת הזהות הם "מכשיר השיוך" העיקרי. אתה שולף את תעודתך – ומייד יודע הפקיד לאיזה "מיגזר" אתה שייך, אל מי הוא יַפנה אותך ומה אי אפשר לתת לך, כי אתה "לא שייך". מחיקת הסעיף "לאום" מן התעודה – שנעשתה כדי לעקוף את הוראת בג"צ לרשום גם אנשים שעברו גיור רפורמי בתור "יהודים" – לא שינתה דבר: תאריך הלידה לפי התאריך העברי נרשם רק למי שרשום כ"יהודי", ולכן גם לפי התעודה החדשה יודע הפקיד אם אתה יהודי או לא... כמו כן, שם הסב נרשם רק אצל "מיעוטים"...

אלפים ורבבות אזרחים ישראלים רוצים לא להיות "בני עדה", אלא להיות פשוט ישראלים. גם מי שחושב עצמו לחלק מעדה כלשהי מעוניין שהשתייכותו זו תהיה עניינו הפרטי בלבד, ולא שהשלטון יהיה מעורב בזה. גישה כזאת, שכולנו ישראלים בלבד כלפי החוק, תבטיח שוויון אמיתי ותעניק שירותים שווים לכל אזרח, בלא כל קשר ל"עדה". אנו כותבים לך מכתב זה בשם אלפי הישראלים האלה, שרבים מהם חתמו על ההצהרה שבתחתית הדף. אנו סבורים שהרישום צריך להיות אחיד לכל האזרחים, והשתייכותו של אדם לקבוצת אוכלוסין או "מיגזר" כלשהו אסור שתהיה רשומה במיסמך ממשלתי, ואסור שתמנע ממנו את השתייכותו ללאום הישראלי.

כל הפניות לאפשר רישום "הלאום: ישראלי" שנעשו עד כה הושבו ריקם. שלושים ושמונה מבין המצהירים הגישו עתירה לבית הדין הגבוה לצדק בבקשה להורות למישרד הפנים לרשום אותם כבני הלאום הישראלי, או לחילופין לאסור על רישום הלאום במירשם האוכלוסין ובכל מיסמך רשמי. העתירה התגלגלה לבית המשפט המחוזי בירושלים ונדחתה, וכעת היגשנו ערעור לבית המשפט העליון. למודי ניסיון מתביעות משפטיות שהוגשו לפני שלושים וחמש שנים בלי הכנה מספקת, הפעולה הנוכחית נתמכת הפעם בחתימות של אלפי ישראלים על ההצהרה. חתמו גם אתם על ההצהרה. בחתימתכם אתם מקדמים את תהליך השחרור מהתערבות המדינה בחיי הפרט. בחתימתכם אתם פועלים נגד הכפיה הדתית, ואף מעודדים את ההתקרבות בין חלקי האוכלוסיה בישראל ומקרבים את השלום הפנימי והחיצוני כאחד.

אין למחתימים כל קשר ארגוני אחר ביניהם. זוהי פעולה אזרחית לחלוטין ואינה כרוכה בשום מפלגה או תנועה פוליטית. גם העותרים באים מכל חלקי האוכלוסיה – יהודים, ערבים, דרוזים, "רוסים", "גרוזינים", או "לא רשומים", "בבירור" ועוד, ובהם אישים ידועי שם מכל קצוות הקשת הפוליטית.

בקרוב כתובת חדשה לעצומה

אני ישראלי - ת.ד. 1337 טבעון 36001